top of page

איך כל זה ישפיע עלינו ? הנקה והורות במלחמה הזו

איך כל זה ישפיע עלינו ? ת'אמת שאני לא יודעת, אבל אין ספק שמה שעברנו ואנחנו עוברים בימים האלה במדינה שלנו ישפיע עלינו לעוד הרבה מאוד שנים

כבר עכשיו אפשר לראות את ההשפעה בכל אספקת של החיים, אבל הכי הרבה אפשר לראות את זה על הקטנטנים שלנו, אלה שבחוץ ואלה שבפנים. על ההנקה, על ההורות, על החיים בכלל?

הקטנטנים שלנו (תינוקות, פעוטות או ילדים) מרגישים הכל, גם אם לא נחשפים באופן ישיר לשום תוכן או שיחה הם נחשפים אלינו, לחרדה, לנשימה השונה, לפחד, לבכי ולעצבות, לכאב הענק של הלב. אצלם, להבדיל מאיתנו המבוגרים שיכולים לדבר, לשתף או להבין מה מקור המצוקה שלנו, הקטנטנים שלנו לא מבינים כלום ומבינים הכל. מה שמייצר בילבול וחרדה כל כך גדולה סביב כל מה שקורה בסביבה.

אם אמא, האדם הכי חזק בעולם נראת לי שבורה - איפה ההגנה שלי בעולם ?

אם אבא שאני כל כך אוהב ובוטח בו, נעלם פתאום מחיי ל-3 שבועות - מי עוד יעלם בעולם?

אם יש קולות מפחידים - מה הם אומרים ? אם אמא לא ישנה טוב בלילה, איך אני יכול לישון ?


הגדולים יותר, חלק יכולים להביע את הקושי, אבל הקטנטנים ממש, פשוט יביעו אותו בדרכים אחרות

הנקות תכופות, התעוררויות מרובות בלילה, המון צורך בידיים ובמגע, "נידיות" ( מהמילה need). ואז, בנוסף לחרדה הרגילה של המצב, והפחד הקיומי על הבריאות של הילדים שלנו, אנחנו גם חוששות "אולי משהו לא כשורה", "אולי נגמר לי החלב", "אולי משהו לא בסדר בהנקה", "אולי משהו לא בסדר אצל התינוק שלי"

והתשובה שלי לכל זה היא - משהו לא בסדר! משהו לא כשורה!

החיים כרגע הם לא בסדר ולא כשורה

הנקה והורות במלחמה
חיבוק של כוח

החיים גם עבורנו הם כאוס ענק

הדרך שלנו לתת להם ביטחון, הוא לחבק, לגעת, לאהוב, להניק, לייצר כל הזמן תחושת "אני כאן" כי ככל שנייצר יותר ויותר תחושת ביטחון בנו אצל התינוקות שלנו, הם יוכלו "לשחרר" אותנו ולדעת שאנחנו תמיד שם עבורם.


הפחד התהומי שיש פגיעה בכמויות החלב יכול להיות שאמיתי, אבל הדרך הכי טובה להחזיר את כמויות החלב לעבר היא להניק בתדירות גבוהה, היא לייצר הרבה מגע עור לעור.

אל תדאגי, התינוק שלך לא רעב, החלב לא נגמר בין יום!

הגוף החכם שלנו יודע להשתקם ולעמוד חזרה על הרגליים אם אנחנו מראות לו שאנחנו פה!

ז"א שאם תניקי ותחבקי את התינוק שלך בתדירות גבוהה בדיוק כמו שהוא מבקש, הגוף שלך יידע שהוא צריך לעבור, לא רק בשבילך, אלה גם בשביל התינוק שלך.

כמויות החלב ישתקמו והתינוק שלך יקבל את הביטחון שאת תמיד תמיד תמיד שם עבורו בעולם.


אני מתפללת בכל ליבי כל הזמן שהכל יחזור לשגרה, שהמלחמה הזו שבכל מקום כולם אומרים שמתוכננת להיות ארוכה תגמר מחר בבוקר (מ'כפת לי להיות אופטימית) וכשהיא תגמר, נצטרך להשתקם, בלב, בנפש, בגוף, במדינה. וזה יקח זמן וזה יהיה תהליך

אבל עם הקטנטנים שלכם אתם חייבות כבר להתחיל, כבר לעבוד, כבר לתת להם ביטחון וקרקע יציבה בעולם הזה. זה התפקיד שלנו כאמהות, כהורים, להיות/לחבק/ לאהוב. אין לנו זמן עכשיו לעצור ולחשוב רק על הקושי שלנו, יש פה עולם שלם לדאוג לו.

ותכלס, זה גם נפלא, כי זה מכריח אותנו להמשיך, זה מכריח אותנו לעמוד על הרגליים, זה מכריח אותנו לא להפסיק לאהוב ולחבק, זה מכריח אותנו לנשום, זו הסיבה והמהות בחיים.

תמיד אמרתי שהילדים שלי הם המהות שלי בעולם, הם הסיבה לקום בבוקר

בימים כאלה האמירה הזו הרבה יותר חזקה - אין עוד הזדמנות לשבת ולהתבכיין על מר גורלו של העולם, צריך לצאת לגן המשחקים, צריך לשחק חתחתול וצריך לחבק ולחבק ולחבק עד אין קץ. וזה גם האתגר, כי בימים שאנחנו בקושי אוספות את עצמנו, אנחנו צריכות לטפל בעוד אדם אחד או שניים או חמישה, זה בכלל לא משנה. הם צריכים שנקום בבוקר! שנחבק באמצע הלילה גם אם אנחנו בקושי ישנות.


זה יעבור, אני בטוחה, אני יודעת!

יהיה פה שוב טוב מתישהו, מקווה שבקרוב

בינתיים, אנחנו חייבות להמשיך לאוהב כדי לתת את הכי טוב לאהובים שלנו הקטנים והגדולים.


ואם את מרגישה צורך לרגע אחד להתפרק, את יכולה לכתוב לי, יכולה להתקשר, יכולה לבוא לחיבוק, אני תמיד כאן, נראה לי שאת כבר יודעת את זה.



83 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page