שינה בשנה הראשונה

אוי, זה אחד הנושאים שהכי מעסיק אמהות ומכיל בתוכו כל כך הרבה מידע שגוי, מפחיד ובעיקר מטריד מבחינת הנקה והתפתחות תינוקות.

בואו נתחיל מהסוף, בכל העולם, כל כולו... תינוקות לא ישנים בלילה! זו הפיזיולוגיה שלהם, התעורריות מרובות, הם חלק ממנגנוני ההגנה של תינוקות ממוות בעריסה וחלק מהצורך הפיזיולוגי שלהם במזון

לתינוקות אין יכולת לאגור סוכרים מספיקים כדי לישון לילה שלם בלי צורך לאכול. הם צריכים להתעורר בלילה כדי לאכול, הם צריכים לאכול בתדירות גבוהה ארוחות קטנות (יחסית). וגם הגוף של אמא מוכוון להנקות מרובות במהלך הלילה.

הפרולקטין, ההורמון שמייצר חלב אם, מופרש הרבה יותר במהלך הלילה וגירוי שלו במהלך הלילה משפיע גם על כמויות החלב במשך היום. כך, שאישה שמפסיקה להניק בלילה, תפגע משמעותית בכמויות החלב שלה במהלך היום.

כך שמבינה פיזיולוגית... תינוקות צריכים להתעורר בלילה!

אבל מעבר לזה, במהלך היום, שעות השינה של תינוק משתנות כל הזמן על פי גילו, התפתחותו ופשוט על סמך היום הספציפי הזה.

גם לנו, המבוגרים יש ימים שבהם אנחנו עייפים יותר או פחות, אוכלים יותר או פחות, עצבניים יותר או פחות. כל אלה, אצל תינוקות, הרבה יותר דרמתיים.

אם ב-6 השבועות הראשונים לחלק גדול מהתינוקות השעון הביולוגי היה הפוך לגמרי, הם היו ישנים בשעות הבוקר וערים בלילות (ג'ט לג מעולם אחר)

אז סביב גיל 6 שבועות...הם הופכים להיות חמודים, מתעוררים מעט, נרדמים בקלות... פאן פאן פאן

ואז.. מגיע גיל 4 חודשים (סביבו, לפעמים זה מתחיל קצת קודם) שבגיל הזה פתאום הם מגלים עולם, והכל כל כך מעניין, מרגש ומסקרן. אז הם מתעוררים המון, מתקשים להרדם. מרבים בהנקות קצרות ומלאים בהמון חוסר שקט (זה לא באמת חוסר שקט, זו סקרנות)

ואז, בערך בגיל חצי שנה, חשבת שזה נגמר, אבל שינויים בחיים שלנו, יכולים להפוך להם את הלילות למסיבה אחת גדולה.

בגיל 8-13 חודשים תינוקות מגלים את האפשרות שניפרד... הם מגלים שאנחנו לא גוף אחד ולכן, אני צריך לבדוק כל 10 דקות (בערך בערך) איפה אמא ? הם מתעוררים מיליון פעמים והרבה פעמים צריכים אותנו כעזרה להרדם. בעיני, באופן אישי, זה היה השלב הכי קשה מבחינת השינה של התינוקות שלי (האישיים)

כשזה נרגע, לאט לאט הם מתחילים לסגל לעצמם דפוסי שינה של התעורריות 1-2 בלילה.. וזהו...

אבל, כמו שכתבתי קודם, הם בני אדם, ושינויים שקורים בבית (גם אם לא נוגעים בהם באופן אישי) משפיעים עליהם מאוד. החלפת עבודה לאמא, מעבר דירה, הריון נוסף, מחלה, שיניים ותכלס... כל דבר מערער אותם

אבל, וזה אבל גדול מאוד... בסופו של דבר... הם ישנים !

לילה שלם, לבד, בלי עזרה... תסתכלו על האדם שישן לידכם במיטה, הוא כברישן לילה שלם בלי שצריך להרדים אותו או להניק... נכון ?

אני מאמינה שהתפקיד שלנו בשנים הראשונות לחיו של תינוק היא לתת מענה לצורך שלו, לנשום, לחבק, לאהוב, להוות דוגמא אישית, לתקשר איתם

אל תדאגו, הם יתחנכו, הם לא יתרגלו

ואם יתרגלו, כשזה לא יהיה יותר נוח, ההרגל השתנה.

חבקו אותם מלא, כי בשלב מסויים... הם ממש ממש לא יתנו לכם יותר לישון איתם כפיות

לילה טוב