סרעפת הוא שריר ענק שנמצא מתחת לריאות ומעל הקיבה, ביומיום שלנו אנחנו לא נרגיש בדרך כלל כאבים או חוסר נוחות בסרעפת, אבל השריר המדהים הזה הוא מי שאחראי לנפח ולפתוח את הריאות ולכווץ אותם בנשימה. בקיצור, שריר מאוד מאוד חשוב
אבל מה הקשר להריון... אוווו... בשביל זה אני כאן
בהריון נפח הדם שלנו עולה ולכן אנחנו צריכות לנשום קצת יותר. הסרעפת שלנו גם היא גדלה במהלך ההריון.
הבעיה, חלק גדול מאוד מהנשים בהריון מתארות כאב חד מאוד ובעיטות בדיוק בצלע.
מה שהן לא יודעות, שזה לא התינוק, זו הסרעפת שתפוסה שם. תחשבו "איזה כיף" זה לקבל בעיטות באופן קבוע לשריר תפוס.
לצערי הרב, חלק גדול מהרופאים יגידו שאין מה לעשות ושזה יעבור בלידה... חלק מהמשפט נכון וחלק פשוט, זה יעבור בלידה אבל יש מה לעשות... הרבה מה לעשות
בטיפול איקווליבריו אנחנו משחררות הרבה מסביבת הרחם, אבל אין טיפול בלי שחרור של הסרעפת שנותן מענה גם למקום שהתינוק רוצה וצריך במרחב של הרחם אבל גם מייצר כל כך הרבה נוחות בשבילך ביומיים.
של הסרעפת אפשרי על ידי עיסוי עדין אך עמוק שלאט לאט מרכך את השריר ומשפיע לאחר מכן על המיקום של התינוק ברחם, על הנשימה שלך, על הצרבות וההקאות והכי חשוב על הנוחות שלך.
למה השריר הזה נתפס בכלל ? התינוק שתופס מרחב ומשקל מהגוף שלנו משנה את היציבה שלנו שמשפיע על רצפת האגן (בין היתר) שמחוברת בעקיפין גם אל הסרעפת הנשימתית מלמעלה הגוף עובד יותר קשה כדי להחזיק את הרחם והיציבה החדש והשרירים שעד עכשיו עבדו בעוצמה מסויימת עובדים הרבה יותר קשה ובאופן קצת שונה. וכששריר מתחיל לעבוד בצורה שונה, הוא מתאמץ ואז... נתפס
בקיצור, כל היציבה בהריון משתנה ומשנה הרבה מהעבודה של השרירים, הרצועות והשלד.
זה טוב וזה תקין
אבל לא צריך לחיות עם הסבל וכאב יש מה לעשות וזה די מדהים איך שזה עובד.
החשש של נשים מטיפולים במהלך ההריון יכול להיות מוצדק בחלק מהמקרים, אבל אם מטפל/ת מסויימ/ת מומחים בעבודה עם הריון הטיפולים בהתאמה יהיו בטוחים. טיפול איקוולבריו נולד עבור נשים בהריון, הטיפול ייעודי להריון ומותאם למה שנשים בהריון צריכות.
מותר להתחיל לטפל בשבוע 20, יש נשים שיסתפקו בטיפול אחד ויש את אלה שיתמכרו וירצו להגיע כל 3 שבועות. אני ממליצה למי שלא מרגישה חוסר נוחות בהריון, להגיע לטיפול בשבוע 30 ובשבוע 36 כדי להכין את הגוף בצורה הכי טובה לקראת הלידה.
אבל אם את סובלת, כאובה, לא ישנה בלילות, מרגישה תחושה של כאב בצלעות או באגן, אין שום טעם לסבול ולהמתין שהלידה תגיע כדי שתחזרי לחיות.
ואיך כל זה משפיע על הלידה שלך?
ההתברגות של התינוק שלנו מתחילה כבר בהריון, איך התינוק יכנס לאגן, יתכופף ויכנס במהלך הלידה לתעלת הלידה. המרחב שיש לו זה המרחב שבו הוא יזוז ויתנהל. הרבה פעמים כשהשרירים בסביבת הרחם תפוסים ומוחזקים, לתינוק שלנו יש מרחב מצומצם יותר להימצא בו ובהתאמה התנוחה בה יבחר תיהיה פחות אופטימלית עבורו.
אם נשחרר את השרירים נפנה לו מקום.
ואם הסרעפת כשריר כל כך גדול שמשפיע כל כך על כל החלק העליון של הרחם תפוס. אז ברור שהמרחב של התינוק שלך יהיה פחות גדול זה ישפיע על איפה שהוא יכול להימצא
שחרור של הסרעפת מאפשר לתינוק להסתובב ולהתברג בצורה טובה יותר, להיות מכופף טוב יותר (כי יש לו יותר מקום) להיכנס לאגן איפה שנוח לך ולא איפה שיש לו מקום.
כשהתינוק שלך נכנס בצורה אופטימלית לאגן, הלידה מתקדמת בצורה "קלה " יותר ומהירה יותר, יש פחות הסתבכויות והתערבויות, כי התינוק פשוט יושב במקום הנכון.
השחרור והטיפול שתתני לעצמך במהלך ההריון ישפיעו גם על הלידה. כי הכל קשור בסופו של דבר אחת לשני.
אז, תני כבוד לסרעפת שלך, חבקי אותה, תשחררי אותה והיא בתמורה תיתן לך נוחות ולידה קלה יותר