top of page

מה קורה לנו ? איפה שנינו, איפה אני ואיפה אתה?

**הכתבה נכתבה בלשון הטרוסקסואלית אבל מתייחסת לזוגיות באופן כללי אחרי לידה**


הריון ולידה היא תקופה מטלטלת לכל המערכות בחיים שלנו, אבל יש מערכת אחת שלא חשבנו שתתערר בצורה כל כך קיצונית בגלל אירוע כל כך משמח וזו המערכת הזוגית שבנינו.

החלטנו להיכנס להריון או שזה קרה בטעות, אבל אנחנו בהריון, ביחד... גם אם ההריון עובר בקלות וגם עם המון קשיים, יש משהו מאוד מגבש וביחד בהריון בטח בילד ראשון. תחושת "זה של שנינו" מלווה כל הזמן את ההריון.

הלידה היא אירוע שיא שבו אנחנו חוות קיצון בחיינו, מגיעות לגבהים ועומקים שלא ידענו שיש בנו, מכירות כוחות שלא הכרנו, מכירות חולשות שלא האמנו שיש, פוגשות את עצמנו במקומות שאף פעם לא ביקרנו בהם. אבל גם בני הזוג שלנו חווים את הקיצון של עצמם, לראות אותך כאובה, חסרת רסן לפעמים, מבקשת עזרה שהם לא תמיד ידעו לתת, מגיעה בעצמך לקיצון

ואז, ברגע אחד, בשיא השיאים לפגוש את התינוק שלכם שכל כך חיכיתם לו.

יש שם אושר, עילוי, פחד, סוף והתחלה, עוצמה וחולשה אדירה, איימה ומסוגלות-על. הכל ביחד ברגעים בודדים של החיים.



עוברים יומיים, כולם מתחילים להתאושש בצורה כזו או אחרת, דברים מתחילים קצת להתבהר, אפשר לעמוד את הנזקים, לבדוק את התוצרים, לעכל!

חוזרים הביתה, את מתרגשת ושמחה אבל מתה מפחד והוא... בגדול באותו המצב, מת מפחד ושמח


אנחנו הורמונאליות, בוכות לפעמים בלי שליטה, ובפרספקטיבה של עצמנו, בוכות על שטויות, כולם חמודים וכולם מעצבנים (כבר כתבתי קצוות כמה פעמים, נכון?) והוא... הוא בהלם, רוצה לעשות הכי טוב או מבוהל ורוצה לברוח.

את מרגישה את התינוק שלך, יודעת בדיוק מה היא צריכה בכל רגע, לפעמים הפתרון היחיד שעובד זו את

ומצד שני כשהוא מנסה לעשות הוא לא עושה בדיוק כמוך, את מעירה, מתבאסת, את רוצה כחול הוא מביא אדום, את רוצה חיבוק הוא מפחד להתקרב, את בוכה הוא נלחץ וככה לאט לאט נוצר פער


אחד האלמנטים לדעתי שגם מייצרים חיכוכים מאוד גדולים אחרי הלידה הם הפערים שיש בגישות החינוך השונות שלכם, אמא שלו ואמא שלך, באופן כללי יחסי חמיות אחרי הלידה הם אירוע די קשה לרוב הזוגות (אבל זה נראה לי לכתבה אחרת לגמרי). משפטים שהסביבה אומרת ומייצרים תיסכול, חוסר ביטחון ועצצצצצצבים קשים ולכי תגידי לו שיגיד לאמא שלו שלא תתערב... עוד סיבה למסיבה


הפער הזה מתעצם הרבה פעמים כשהם חוזרים לעבודה, כי אין ברירה, כי ככה זה בישראל, ופתאום, את לבד! לבד לבד לבד! ימים שלמים, לבד! הוא חוזר אחה"צ ומדבר על העבודה, על הצחוקים, על הארוחת צהריים אבל אצלך, אצלך היו 3 טיטלים עם קקי ומפגש בבית קפה עם חברות ומנשא. את עייפה את רחוקה וגם הוא. זה כל כך קשה, פתאום, יש בינכם תהום! תהום של הבנה ושיח.


מה לעשות ? איך לשקם את הדבר הזה שפעם היה נפלא ? איך לייצר את זה מחדש כשהכל משתנה?

  1. לדבר! להגיד מה קשה, מה מפריע, מה את צריכה

  2. לבדוק את המלחמות שלנו, מה שווה את זה ומה פחות

  3. לשתף ולשחרר - לפעמים הם רוצים להיות חלק ואנחנו לא נותנות להם, אז לתת להם, לטעות, לעשות, לפשל, ככה לומדים.

  4. להתייעץ עם אנשי מקצוע - בתחום הזוגי או בתחומי המחלוקת (הנקה, חינוך, הורות)

  5. למצוא זמן זוגי שונה מהעבר, אם פעם הייתם יוצאים לבלות, היום הכל יותר קשה, אז תעשו דייט בסלון, תכינו פופקורן ושימו סרט, צאו בשעות חדשות, תתכרבלו לרגע ביחד במיטה.

  6. לזרוק את הפנקס - הפנקסנות שקוראת אחרי הלידה "מה אתה ומה אני" לא להכניס לבית להוציא מהחיים.

  7. תכינו רשימה של הדברים הכי טובים בו, הדברים שאת אוהבת, הסיבות שבגללן התאהבת בו - זה הרבה מאוד פעמים מזכיר לנו למה אנחנו כאן


תזכרו שהזוגיות היא שהולידה את התינוק שלכם, התינוק הזה של שניכם, שניכם רוצים הכי טוב בשבילו ואחד בשביל השני, אבל האירוע הכל כך מטלטל את כל הספים שאנחנו מכירות בחיים.

תחבקו את השלב הזה בחיים תדעו שכשתצאו ממנו תצאו חזקים יותר, תלחמו לרגע בשביל הדבר הזה, זה שלב וזה יעבור


שיעורי בית לפני שאתן סוגרות את הכתבה:

  1. תזכרו את האהבה

  2. תגידו לו שאת אוהבת, לפעמים זה כל מה שצריך כדי שהיום יראה אחרת

  3. תתחבקו, זה משחרר אוקסיטוצין לכולם וזה גם בריא לנפש וגם בריא לגוף


112 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Komentarze


bottom of page