top of page

"אני חייבת לחזור לאיך שהייתי לפני הלידה"

מה זה לחזור ? האם אי פעם נצליח לחזור למה שהיינו לפני הלידה? האם מה שהיינו לפני הלידה זה מקום ראלי להיות בו אחריה ?

אני מבינה טוב מאוד וחוויותי בחיי המון שנים של הלקאה עצמית על הגוף שלי, אבל היום אני רואה את הדברים בצורה קצת שונה

במהלך ההריון הגוף שלנו משתנה, לא רק מבחינת הצורך שלנו לאכול וההשמנה, מבנה העצמות משתנה, מבנה השדיים משתנה, התהליכים ההורמונאלים משתנים והמוח שלנו משתנה

הכל מתאים את עצמו למשהו אחר, חדש!


במהלך ההריון, כבר בהתחלתו, הורמון הרלקסין שאחראי על התרככות המפרקים (בין היתר) מופרש בצורה מוגברת ומפרקי האגן שלנו מתרחבים. כל זה קורה כדי שהתינוק שלנו יוכל לעבור יותר בקלות באגן במהלך הלידה. התחושה בבגדים היא שהשמנת, בפועל, לא תמיד תעלי באמת במשקל


במהלך ההריון, בזכות שינויים הורמונאלים שאנחנו עוברות, אנחנו רעבות יותר ויש לנו חשקים. זה לא סתם... הגוף שלנו מבקש מאיתנו את מה שהתינוק שלנו צריך. המשפט של "אוכלת בשביל שתיים" אומנם לא נכון, כי התינוק שבתוכך גם רגע לפני הלידה, לא אוכל כמו האדם המבוגר שאת כשאת אוכלת, אבל כן יש בנו צורך עז לאכול ולאכול דברים אחרים.

בתמונה אני עייפה, מניקה, עם החזייה היחידה שהיתה נוחה ומאושרת

ומה לגבי סימני המתיחה ? אלה שנוצרו במהלך ההריון, נשים רבות מתארות בושה בהם... ואני שואלת, האם זה לא סימן של הגוף שלך "כאן גדל תינוק" ? האם אולי אפשר להתבונן בהם לרגע ולהגיד "הם כאן, כי התינוק שלי כאן" ו... לכעוס על הגנטיקה (כי סימני מתיחה זו רק גנטיקה)



לקראת הלידה זרימת הנוזלים בגוף משתנה והגוף צובר הרבה יותר נוזלים (בצקות מישהי?) ואז אנחנו עולות במשקל גם בגלל הנוזלים שנצברים ומתנפתחות... מרגישות גם נפוחות ומלאות.

בימים שאחרי הלידה, כל אלה ירדו בהדרגה ואת תרגישי קלה יותר כשהבצקות יעברו.




אחרי הלידה, ההורמונים שלנו עדיין לא נרגעו. יש לנו תינוק לטפל בו, חוסר בשעות שינה, תסכול ו... רעב.. הרבה נשים מתארות אחרי הלידה בולמוסים של רעב בשעות לא שעות שהן לא הכירו קודם.


לחלק מהנשים הבטן תרד רק אחרי 6 שבועות מהלידה, לרחם לוקח את הזמן שהוא צריך להתכווץ, לאברי הבטן לחזור למקום, לנפיחות לרדת.

לאט לאט, ככל שהגוף יתרגל לשינויים האדירים שעבר גם את תחזרי לרעב ולשובע שאת מכירה בעצמך מלפני הלידה


השאיפה לחזור לגוף שהיה לי לפני הלידה, בעיני היא לא ראלית, כן, זה אפשרי... אבל זה דורש מאיתנו כל כך הרבה מאמץ פשוט כי אנחנו כבר לעולם לא נחזור להיות אותו הדבר

אנחנו אמהות, אנחנו שונות, הגוף שלנו בהתאמה משתנה...

אני מזמינה אותך, לעבור על השינויים שהגוף שלך עבר ולבדוק איך אפשר ללמוד לאהוב אותם

את הבטן, את סימני המתיחה, את הירכיים הבשרניות יותר וגם את הפס בבטן...


ולגבי הסביבה.. המשפט הזה "ואוי, איך חזרת לעצמך" או "עדיין לא חזרת לעצמך" יכולים להיות כל כך מבאסים, תזכרו שהסביבה שלנו כנועה לאיגיאל היופי שבו... לא יולדים ואם יולדים... אז לא ממש משתנה משהו...

אנחנו לא דוגמניות, אנחנו נשים, אמיתיות, חיות, מהממממממממות!

תאהבו את האישה שמשתנה בכן, היא מדהימה בדיוק כמו שהיא!

92 צפיות0 תגובות

Comentarios


bottom of page